בספר הפרוזה החדש הגשם אינו ממציא של ציפי הראל עשרה סיפורים מקוריים ומרתקים, שהמאפיין המשותף להם הוא הדינמיקה ביחסי נשים־גברים – הן בממד האישי של מערכות היחסים שבינה לבינו והן בממד החברתי־מגדרי. דמויות הנשים בסיפורים חושפות את זהותן האישית והחברתית; זהו תהליך בירור עצמי מתוך מודעוּת והתבוננות אמיצה על הכוחות הפנימיים הפועלים בנו, וחקירה הכרתית של נשים בעלות אמירה ועוצמה ייחודית.

סגנון כתיבתה של הראל סוריאליסטי וסימבולי. היא חוצה את גבולות הדמיון ומשלבת בעלילות מראות פנטסטיים מפתיעים, עד כי נדמה שמיטשטשים ההבדלים שבין פנטזיה למציאות.

בקו פואטי שמאפיין גם את שיריה, היוצרת מזקקת את מילותיה ומדייקת בבניית העלילות, תוך שהיא טומנת בסיפורים רמזים מטרימים ומשאירה לקורא לעקוב אחר ההקשרים הנבנים לאורך הסיפור. כחלק מטכניקת טשטוש או הדגשת הזהוּת, היוצרת בוחרת את שמות הדמויות מתוך כוונה, ובחלק מהסיפורים מסתירה את שמותיהן, כשהיא מכוונת את הקורא לתצפית אוניברסלית על האישה בחברה המודרנית.

לספר מבנה של חמישה חלקים. כל חלק פותח ב'מילת מפתח', כעין קוד רעיוני טרום־הקריאה של צמד הסיפורים שלאחריו, והזמנה לקורא לחשיבה על אידאה מסוימת. הסיפורים סוחפים את הקורא ברצף ההתפתחויות, ובסיומם – המפתיע לרוב.
הראל מתגלה כמספרת סיפורים קצרים שובי־לב, מעוררי דמיון ומחשבה.

ציפי הראל, משוררת וסופרת ישראלית, בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובמדעי החברה ותואר שני בסוציולוגיה. ילידת רמת־גן 1959, אמא לרוֹנִי – ולנִיב, זכרו לברכה. ספריה הקודמים: "קווים ונקודות" (עמדה 2021), "יללות ונביחות" (פיוטית 2019), "איך זה שהמים שקטים" (פיוטית 2017).