וילפרד ביון (1897 - 1979) נחשב לתורם פרובוקטיבי לדיון באופיה של הפסיכואנליזה ולמי ששפך אור ייחודי על הנושא. הדרך שבה הבין תהליכים פסיכואנליטיים שונה באופן מהפכני מכל אופני ההמשגה שקדמו לו.

במטרה להכיר בחשיבות משנתו המהפכנית של ביון, מגדירים ג’ואן ונוויל סימינגטון את תרומתו לא במונחים של תיאוריה, כי אם במונחים של ניתוח תיאורי. הם מאתרים קשיים בהבנת עבודתו של ביון בהקשר של התיאוריות הסותרות ובתחומי העניין שהקוראים מביאים עמם באופן טבעי, ומעודדים את הקורא להניח אותם בצד.

הספר מתרכז במושגי מפתח כמו "הרשת" ובזיקה שלהם לעבודה הקלינית. כל פרק בוחן נושא חשוב ומתאר את תפקידו במודל הנפשי המהפכני של ביון.

מטרת הספר להגדיר את אופיה החדשני של עבודתו של ביון, ולהפוך אותה לנגישה לקלינאים ולמי שמבקש להבין את עיקרי חשיבתו.

ג’ואן ונוויל סימינגטון הם פסיכואנליטיקאים בעלי פרקטיקה פרטית בסידני שבאוסטרליה.