לעבודתה של בטי ג'וזף יש השפעה יוצאת דופן על ההתפתחות והתיאוריה של הטכניקה הפסיכואנליטית במסורת הקלייניאנית. אסופה זו של מאמריה בוחנת את התפתחות הגותה ומראה כיצד חלק מכריע בתיאוריה שלה, וביישומה בטיפול, עוסק בחקירה מדוקדקת ורגישה של התהליך הטיפולי עצמו. במאמרים נידונים נושאים מהותיים ושנויים במחלוקת, ביניהם: הזדהות השלכתית, העברה והעברה נגדית, פנטסיה לא מודעת, השקפות קלייניאניות על צרות עין ודחף המוות.
 
ג'וזף עוסקת בנושאים אלו תוך שימת דגש, בראש ובראשונה, על שינוי נפשי והקשר שלו לאיזון נפשי. המאמרים מציגים תיאור מפורט של חומר קליני.
 
בספר ארבע הקדמות מאת העורכים מייקל פלדמן ואליזבת בוט ספיליוס. בהקדמות אלה מסבירים העורכים את רעיונותיה של ג'וזף, מחברים אותם לשדה הקלייניאני בכללותו ומצביעים על חשיבותם לדיסציפלינות משיקות ולמסורות פסיכואנליטיות אחרות.
 
בטי ג'וזף (2013-1917) הייתה פסיכואנליטיקאית מנחה של החברה הפסיכואנליטית הבריטית ונמנתה עם מייסדי הקרן על שם מלאני קליין. העורכים, מייקל פלדמן ואליזבת בוט ספיליוס, הם פסיכואנליטיקאים מנחים של החברה הפסיכואנליטית הבריטית וחברי הקרן על שם מלאני קליין.