ספר זה מגולל את סיפור חייה של אחת הדמויות המרכזיות ביותר בפוליטיקה האיטלקית, שמילאה תפקיד חשוב בפרויקט איחודה של יבשת אירופה – אלצ'ידה דה גספרי. דה גספרי נולד ב-1881 בחבל טרֶנְטינוֹ, שהיה חלק משטחה של האימפריה האוסטרו־הונגרית. רק בסוף מלחמת העולם הראשונה סופח החבל לאיטליה, ודה גספרי הפך לאזרח איטלקי.
 
הספר מתאר את המסלול שעבר מן הפוליטיקה המחוזית אל הפוליטיקה הלאומית, ומשם אל העשייה המדינית במסגרת כלל־אירופית. סיפורה המפותל והמרתק של איטליה מראשית המאה העשרים ועד לשילובה באיחוד היבשת, וכן חשיבותה וייחודיותה של הזירה האיטלקית בהקשר האירופי, משתקפים מעל דפי ספר זה. מתבררת בו גם מידת השפעתם של הוותיקן והדת הקתולית על הפוליטיקה באיטליה ועל זרמי המעמקים בפוליטיקה האירופית.
 
כך, למשל, דה גספרי היה קתולי אדוק שלא העז להמרות את פי הוותיקן, אך לא אחת גילה שיש מתחים בין התוכניות הפוליטיות של הכנסייה לבין הצרכים של הפוליטיקה הלאומית החילונית. הוא, ששימש מעין גשר בין תקופות היסטוריות ותנועות פוליטיות שונות בתכלית, מתבלט כאן לא רק בזכות נחישותו, תבונתו ונכונותו לתפקד כאיש מרכז הקושר בין תנועות שונות, אלא גם בזכות היותו "נסיך הפשרות", שהפגין גמישות יוצאת מגדר הרגיל בהתאם לאופן שבו תפס את תפקידיו השונים בפוליטיקה הלאומית, האירופית והבין־לאומית.

אלפרדו קנברו (יליד 1948) שימש מאז 1977 כמרצה להיסטוריה בת-זמננו באוניברסיטת מילאנו. הוא עוסק בתולדות התנועה הקתולית ובהיסטוריה של מדיניות החוץ באיטליה. ספר זו כולל עדכונים ותיקונים שמחבר הספר הכניס במיוחד עבור המהדורה העברית, וכן פתח דבר מאת עורכי סדרת "האירופים".