ו.ר. ביון נולד ב-1897 בהודו, והגיע לאנגליה לראשונה בגיל שמונה לצורך לימודיו. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בצרפת כמפקד טנק וזכה באות מסדר השירות המצטיין ובאות לגיון הכבוד. אחרי לימודי היסטוריה בקווינס קולג' שבאוקספורד, למד רפואה ביוניברסיטי קולג' שבלונדון, כאשר עניין גובר והולך בפסיכואנליזה הוביל אותו לעבור אנליזת הכשרה אצל ג'ון ריקמן, ומאוחר יותר אצל מלאני קליין.

במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20 נמשכה תשומת לבו לחקר תהליכים קבוצתיים, וגולת הכותרת של מחקריו הייתה בפרסומה של סדרת מאמרים רבי-השפעה, שקובצו מאוחר יותר בספר התנסויות בקבוצות. את עבודתו בתחום זה זנח לטובת עיסוק בפסיכואנליזה, ובהמשך קודם לתפקיד מנהל המרפאה לפסיכואנליזה של לונדון (1962-1956) ולנשיא החברה הפסיכואנליטית הבריטית (1962-1965).  מ-1968 עבד בלוס אנג'לס, וחזר לאנגליה חודשיים לפני מותו ב-1979.

הספר במחשבה שנייה, קובץ מאמרים שחוברו בין 1962-1950, שואב את שמו מפרק ההערות הפרשניות הביקורתי שצירף ביון לתיאורי מקרה אלה ב-1967, השנה בה ראה הספר אור, והוא מייצג את "שינוי העמדה המהפכני" שצוין בשלושת ספריו הקודמים ושוכלל בספר הנוכחי.