ספר זה מאגד שניים מסיפוריו המרתקים של הווארד פיליפס לאבקרפט, "המודל של פיקמן" ו"המוזיקה של אריך זאן".

סיפורים אלה מעבירים את הקוראים והקוראות אל עולם שבו גבולות המציאות והטירוף מיטשטשים. שני הסיפורים מתמקדים ביכולתה המבעיתה של האומנות לחשוף אמיתות אסורות, אך כל אחד מהם מציג חזון ייחודי ומפחיד של הבלתי נודע.

ב"מודל של פיקמן", שפורסם בשנת 1927 בכתב העת "סיפורים משונים", יצירותיו המציאותיות מדי של אומן דגול חושפות את הרוע המבעית המסתתר בצללי בוסטון העתיקה.

ב"מוזיקה של אריך זאן", שפורסם בשנת 1922 בכתב העת "החובבן הלאומי", מתגלה הרובד האפל והחבוי של אירופה שבין מלחמות העולם דרך נגינתו המהפנטת של מוזיקאי גרמני משונה המתגורר בעליית גג מוזנחת בצרפת.

מתוך התבוננות בעצמו כאומן, לאבקרפט שוזר את ההתפעלות מהיצירה עם האימה החבויה בה, האימה מהפוטנציאל הבלתי נשלט ומהאמת הבלתי נתפסת אשר טמונים בה.