חשיבתו המקורית של הוגה דעות מתקופת הרנסנס מגיעה לשיאה ביצירה זו, בכתיבה אישית מרתקת של מסות הנחשבות כטובות ביותר בספרות העולמית. מישל דה מונטיין (1592-1533), מחשובי הפילוסופים הצרפתים, הומניסט, ספקן וצופה חד עין, החליט בשלב מסוים בחייו להסתלק מכל פעילות ציבורית ולהקדיש את חייו לקריאה, להגות ולפנאי. בהשראת רעיונות שקרא בספרים שהיו בספרייתו ועל סמך נסיונו האישי הוא החל בכתיבתן של מסות, ובכך יצר למעשה סוגה חדשה של כתיבה ספרותית. בכרך השני של המסות ממשיך מונטיין לחקור את עצמו ואת טבע האדם תוך עיסוק במגוון רחב של נושאים - החל בחופש המצפון ובמידות הטובות וכלה בילדי מפלצת ובאגודלים. כהרגלו, הוא משלב בכתיבתו הבחנות דקות, וידויים מרגשים, אנקדוטות משעשעות ולקחים היסטוריים, הכול בתיבול ציטוטים ממיטב הספרות הקלאסית. אלה משרים על הכתוב אווירה על-זמנית המבטאת את האוניברסליות של החוויה האנושית וככזאת חדורה מזג הומניסטי עמוק. במרכז הכרך הנוכחי עומדת המסה המונומנטלית "אפולוגיה על רמון סבון", שבבסיסה שילוב פרדוקסלי בין ספקנות חובקת-כול לבין אמונה דתית עמוקה. לראשונה מוגשת לקוראים מהדורה עברית מלאה של הכרך השני - בשני חלקים - בתרגומה הרהוט של אביבה ברק. הספר כולל אחרית דבר ל"אפולוגיה על רמון סבון" מאת פרופ' ז'רלד נקם והערות, המספקות מידע רב להבנת הרקע והתקופה. הכרך הראשון של המסות ראה אור בהוצאת שוקן בשנת 2007 וזכה לשבחים רבים.