הספר הנשמה העשירית הוא שיטוט ברבדיה של החיה החידתית ביותר: החתול.
 
בכתיבה עדינה ומהורהרת, יגאל סרנה מביא לנו יצירה מופלאה: הוא אינו מתחיל כחתולאי מובהק, אך בת זוגו אורית וחתולתה האהובה, גרייסי, שולחות את הסופר לחקור את החיה שאוהביה המסורים מוכנים לעשות בשבילה כמעט הכול. 
 
סרנה משוחח עם בעלי חתולים, שבמציאות רגילה היינו מציינים בחשיבות את שמם, אך במציאות חתולית נציין ברוב ייחוס קודם את ההולכים על ארבע: משפומי, החתול הטיילן של המשורר דניאל עוז, החתולה פיצה של ריטה קוגן, חתולה שנעלמה יום אחד ושינתה את חייה של המשוררת; באגירה, החתול הפראי של נעמה תורן; החתולה לולה של הצמד ג'יין בורדו, וגם החתול שנועה רוצה ללדת. לצידם חתולים אירופיים כמו זו החיה עם הסופרת סאלי על סירתה באוקספורד, החתול התקיף הנרי של המשוררת האנגלייה קייט, ופרנקי הבנגלי, הרוצח של תחקירן הצמרת הבריטי פילדינג.   
 
כמו חתול, סרנה חוקר בנינוחות מסוקרנת את ההיסטוריה ואת הקשריו התרבותיים והספרותיים של החתול, ודרך המפגשים עם החתולים או עם בעליהם נוצר חיבור בין תל אביב, פורטוגל, קפריסין, אנגליה והולנד, ומתקבל גרגור יפה בין האדם, החיה והמקום.