במיתוס הציוני-הישראלי המכונן שמור לענף הפרדסנות מעמד ראשון במעלה. בדומה לתעשיית ההיי-טק כיום, גם ענף הפרדסנות של ימי המנדט הבריטי והעשור הראשון שלאחר מלחמת 1948 שימש מנוע כלכלי מרכזי, עטוף הילה אידיאית וחברתית. ובדומה למיתוס הציוני-הישראלי עצמו, ולא פחות מכך לשיח הישראלי הנוכחי, גם המחקר על הפרדסנות העלים את מקומם, ופעמים רבות אף את עצם קיומם, של הערבים-הפלסטינים מתולדותיו של ענף מרכזי זה.
 
במחקר מקורי ופורץ דרך זה חושפים מוסטפא כבהא ונחום קרלינסקי רבדים בלתי ידועים על ענף הפרדסנות הפלסטיני טרם הנכבה, כמו גם על היחסים המורכבים שניהל עם מקבילו הציוני. יחסים אלה החלו בתחרות כלכלית ולאומית, אך התפתחו לכדי יצירת מבנה דו-לאומי משותף חסר תקדים בהיקפו ובמשכו. הפרדס האבוד מראה שענף הפרדסנות הארצי נוסד על ידי יזמים ערבים מיפו וסביבותיה כבר באמצע המאה ה-19, לפני הופעת התנועה הציונית, ושהפרדסנים הציונים נשענו על הידע המקצועי והטכנולוגי שפיתחו המייסדים הפלסטינים. עוד מראה הספר שענף הפרדסנות הביא לשגשוג כלכלי ולניעות חברתית רבת-משמעות בחלקים ניכרים של המגזר הכפרי הפלסטיני של ימי המנדט. הפרדס האבוד מנתח את הגורמים שאפשרו את הקמת המבנה הדו-לאומי הפרדסני ואת עמידותו האיתנה עד לתוככי מלחמת 1948 והנכבה. זאת ועוד, ספרם של כבהא וקרלינסקי עומד על גורלם הטרגי של הפרדסנים הפלסטינים, אשר רובם ככולם הפכו להיות פליטים, ואחר גורל פרדסיהם שהולאמו על ידי מדינת ישראל.
 
הפרדס האבוד מצביע על כך שגם בימים של הרס ואובדן, כמו בימים קשים אלה, קיימת דרך אחרת, דרך של שלום, שיתוף וכבוד הדדי – דרך סלולה שהצדדים הניצים כבר פסעו בה.
 
פרופ' מוסטפא כבהא הוא ראש תחום לימודי המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה ונשיא האקדמיה ללשון הערבית בחיפה. כבהא מתמחה בהיסטוריה הפלסטינית, הגות ערבית, היסטוריה בעל-פה ותולדות התקשורת בשפה הערבית.
 
נחום קרלינסקי הוא פרופ' חבר אורח במרכז ללימודי יהדות, אוניברסיטת בוסטון. בשנים 2021-1996 היה חבר סגל במכון בן-גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון. תחומי התמחותו הם לימודי מדינת ישראל, היסטוריה חברתית וכלכלית של תקופת המנדט, היסטוריוגרפיה ותולדות תנועת החסידות.