הבדידות תמיד נוכחת בספרה של סוף בטיסט, אבל הפריצוֹת לתוכה, או ההפרעות, כפי שמכנה אותן סוף בטיסט, מצליחות להבקיע לתוכה, להפריע את מצבה הטבעי. השירים בשעריו השונים של הספר מוקדשים למסע האישי של הדוברת מחוץ ואל תוך הבדידות הזאת. חווית האבל על מות האב, שהיה בעצמו אב יחידני לבתו היחידה; מסעהּ אל האימהות היחידנית וההורות; אהבוֹת הבאות ומתגעשות כדי להפר את הבדידות הראשונית שאליה תמיד חוזרים, כך נדמה. השירים בקובץ הזה מתבוננים באומץ וברגישות, הן בבדידות והן בהפרעותיה, חושפים את הטלטלות שהחיים על מורכבותם מעבירים את הדוברת, ומשרטטים קו נוסף לצד הבדידות, קו של אהבה עזה העובר כחוט השני בין שירי ושערי הספר.
 
סוף בטיסט היא יוצרת ומשוררת שגדלה בתפר שבין בית אביה בקיבוץ החילוני לבית אמה הדתי. היא ירושלמית, חילונית ואם יחידנית מבחירה. מעצבת בוגרת תארים במדעי הקוגניציה ולימודי עיצוב שעיצוביה זכו בפרסים. עוסקת במחקר, ביזמות ובהתנדבות בתחום התמיכה הרגשית. הפרעות זמניות בבדידות הוא ספר שיריה הראשון.