"זה הבית שלנו," אמרה ויוויאן סילבר כשהגיעה לפני שנים לקיבוץ בארי.
היא הביטה בערוגות המלבלבות ובבתים אדומי הגגות. "כאן נישאר, לתמיד."
מן הבית הזה היא עמלה יום ולילה להגשים את החזון שהאמינה בו בכל ליבה: שוויון וצדק לכל בני האדם.
 
במילים היוצאות מן הלב, בגעגוע ובהערכה גדולה מספרת אבירמה גולן על הילדה המוכשרת והנחושה שעלתה מקנדה והייתה לסמל המאבק לחיים משותפים ולשלום, ואילו דפנה אוודיש גולן מגלה באיוריה עזי הצבע עולם שלם של יופי ותקוה. חייה של ויויאן סילבר נגדעו בשבעה באוקטובר 2023 , אבל את החלום שלה, ואת מבטה הטוב, השופע אופטימיות ושמחה, היא השאירה לנו לעד.