בבסיסו של ספר הביכורים היפה והמעודן ידו הבריאה של יגאל עמנואל מתגוששת תשוקת הקיום בידיעת החידלון. במבט רחב, נראה כי מעשה השירה עבור עמנואל הוא ניסיון לנסח משוואה שתיישב את המאזן הבלתי אפשרי השורר בין כוחות מנוגדים אלה. בשפה ישירה ובהירה, חפה מהצטעצעות לשונית, הוא חושף עמדת מוצא של אובדן – ובמקביל מלטש בדימויים עזי מבע את הנחמה שבמגע האהבה. ניתן לומר כי עמנואל הוא מספר סיפורים נפלא, ושירתו מגישה בפני הקורא את הכאב – כמו גם את העונג, בחיוך מזכך של חמלה. 
-דליה סיני, עורכת הספר