הגירה של ידע היא מסגרת מושגית שנועדה להדגיש שידע הוא מערכת המחברת אנשים, פרקטיקות ומכשירים עם ייצוגים של דברים, רעיונות ותהליכים. חיבור כזה מתבטא, לבסוף, בנאום בעל פה, בטקסט כתוב או בהתנהגות שהיא פעולה על החומר, על הרעיונות או על השפה. השימוש ב"נדידה" וב"הגירה" בהקשר זה מציין את האופי הדינמי של מערכות ידע, אשר היחסים בין מרכיביהן או רמותיהן השונות משתנים כל העת. התובנה הזאת עמדה ביסודה של קבוצת מחקר הפועלת משנת 2009 במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ואשר כמה מפירות עבודתה במרוצת השנים מוגשים עתה באסופת המאמרים הנוכחית.
 
ההבנה שהידע הוא היסטורי ושתהליך ייצורו הוא חברתי-תרבותי הולידה ניסיונות מגוונים במרוצת המאה ה-20 לנסח מסגרות פרשניות חדשות שייקחו זאת בחשבון. ניסיונות אלה התמקדו דווקא באי היציבות של הידע, כמו גם באי היציבות של הזהויות הנושאות אותו. הניסוח של ידע בנדידה כבעיה, ושל הגירה של רעיונות כמפתח להיסטוריה של ידע המוצע כאן ממשיך את הניסיונות הללו. זהו ניסיון שמודע היטב לקושי שלנו – שלעיתים הוא בלתי נסבל – לחיות בעולם שבו גם הידע וגם הזהות נותרים בלתי יציבים. אולם נקודת המבט שבה עורכי הספר בחרו להתמקד – איתור ושחזור של המסלולים המובילים ממערכת המאופיינת ב"יציבות דינמית", לשכפול או התפצלות של ידע וזהויות, וניתוח הגורמים שמייצרים תנועה או התייצבות – שימשה עבורם אמצעי לניסוח בעיות היסטוריות מעניינות אשר הפרו את המחקר המרתק והמעמיק המוצג בספר זה.
 
פרופ' רבקה פלדחי כהנה כראש מכון כהן להיסטוריה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב; ניהלה את קבוצת המחקר "ידע בנדידה" שפעלה במרכז מינררבה.
 
ד"ר גל הרץ הוא ראש המחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים; היה חלק מקבוצת "ידע בנדידה" במרכז מינרבה.