לאחר גילוי הביקוע הגרעיני החלו הגרמנים, ראשונים בעולם, במיזם להפקת אנרגיה מאורניום, פרויקט שיכול היה להוביל לפצצת אטום בידיו של היטלר. גם לאחר סילוק המדענים היהודים מהרייך השלישי נותרו בה קבוצות מדע מהמובילות בעולם, ובראשן ורנר הייזנברג. עד 1941 חלה התקדמות מבטיחה שעוררה חרדה במערב. אולם על אף קיום משאבים ומאמץ רב־מוקדי עד לתום המלחמה, לא הוצתה תגובת שרשרת גרעינית. נושא זה זכה לשפע של סרטי תעודה, ספרים ומאמרים, חלקם מנוגדים וסותרים. אז מה התרחש שם? מה השתבש בדרך?
 
מניע מרכזי לכתיבת הספר כישלון אטומי? נעוץ ברצון המחבר לתהות על הפער המפתיע שבין המתבקש מפרויקט אטומי צבאי ובין מהלכים תמוהים של הייזנברג ועמיתיו.
 
על בסיס עבודת מחקר באוניברסיטה, שפע פרסומים ומסמכים מקוריים שנחשפו על ידי המחבר, ספר מעמיק ורב-רבדים זה עוקב אחר פרויקט האורניום הנאצי תוך שהוא חודר אל נבכי ההתנהלות של מדעני הגרעין, קהילות המדע ומכוני המחקר של גרמניה לפני המלחמה, במהלכה ובתהליך השיקום שאחריה.
 
בתום הניתוח המקיף ניתנת תשובה בהירה וממוקדת לשאלה שבכותרת הספר. רקע מדעי ונגיש מוצג בפרק נפרד, כמו גם מסלול לסיור באתרי הגרעין הקיימים עד היום באזור ברלין.