לספר שני שערים: הראשון מתייחד לעמידתנו כיחידים בעולם מול אתגרי הקיום, והשני – לעמידתנו יחד, כישראלים במציאות ההיסטורית, התרבותית והפוליטית שנו. השערים עצמם בנויים מחטיבות שירה גדולות שדרכן מתקדם המסע האקזיסטנציאלי שאליו מוזמן הקורא. הספר נפתח בחגיגת הרגעים הקטנים של הקיום, במחזור "שירי בוקר", מתלבט ברגעי ספק ואובדן דרך, ועובר משם אל המחזור הגדול של "המסע (יומן)" שבו יוצא הדובר כמין 'כל-אדם' מודרני לחפש וגם למצוא סוג של גאולה קיומית. שער זה מסתיים ב"שירי תפילה" ובשירים של התעוררות אל הנשגב ואל חגיגת החיים. שערו השני של הספר נפתח במחזור "הפנתיאון" שבשיריו הסאטיריים מופיעים אלים יווניים כמו אפרודיטה, אפולון או זאוס, אבל גם ישו, מריה והקב"ה. האלים מדברים על המציאות העכשווית שלנו: על ארוטיקה, על נישואין, על המיליטריזציה של המדינה, על אינוס והטרדה מינית, על קונפורמיזם ורדיקליוּת ועוד. שני המחזורים האחרים בשער זה מוקדשים גם הם למימד החברתי-פוליטי: "מר איש" מציץ בהומור אך בלי הנחות לתוך חייו של מר ראש קטן – לתוך דרך החשיבה המאפשר את העוול הפוליטי והחברתי בארץ; "שירי חשבון" מעבירים ביקורת חריפה יותר במישור זה, אך גם הם מסתיימים בנימה של תקוה והתגברות. החזרה ליסודות ההומניסטיים מלווה גם במחווה סגנונית לקלסיקה העולמית והישראלית, כמו כדי ליצור כוח חדש של עילוי. כנפיים בא לרפא, לעורר, ולתת תוקף מחודש לאנושי שבנו.