"סמינר 17" של ז'אק לאקאן, "ההופכי של הפסיכואנליזה", שהועבר בין השנים 1969-1970 בפקולטה למשפטים באוניברסיטה הניסיונית של וינסן, ידוע כסמינר שבו נפרשת הבנייתו של לאקאן לארבעת הקשרים החברתיים – השיחים: שיח האדון, שיח ההיסטרית, שיח האוניברסיטה והשיח האנליטי. ספרה של אורית יושינסקי, לקרוא את סמינר 17 של לאקאן, ההופכי של הפסיכואנליזה, מציע קריאה עקבית של הסמינר מתוך פירוש המכוון להופכי של שיח האדון בן-זמננו. השיח האנליטי הופכי לשיח האדון, הוא מפענח שיח זה, חותר תחתיו ומאפשר אומר טוב שעשוי להביא לשינוי אצל הסובייקט ובשיח.
 
יושינסקי עוקבת אחר דבריו של לאקאן ביחס לארבעת השיחים ואחר מושגים מרכזיים הנפרשים ומתפתחים לאורך הסמינר: האמת והידע, מסמן האדון, העודף התענגות, האין-אונים והבלתי אפשריות. הפירוש שמציעה יושינסקי, פירוש חד-פעמי שאינו מסכם את הקריאה אלא פותח פתח לפירושים נוספים, חושב דרך הבנייתו של לאקאן את שיח האדון את הפוליטי בן-זמננו. מתוך כך לא עולה פתרון המסלק את המועקות והסימפטומים של המצב הפוליטי הנוכחי, אולם נוצרת אפשרות לדעת-עשות – דעת-עשות עם הסימפטום, עם ההתענגות; דעת-עשות הפותחת פתח לאיווי ומאפשרת סיבוב שיחי טוב יותר עבור החברה, המדינה והסובייקט שמתגלה מחדש בסגוליותה.
 
הספר נכתב בהשתתפותה של אנה גלמן, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית לאקאניאנית, מייסדת וחברה בקבוצת "עוד – לאקאן" להוראת הפסיכואנליזה ומחברת הספר פסיכואנליזה מדוברת (רסלינג, 2024).
 
אורית יושינסקי היא בעלת תואר דוקטור מהחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית; מלמדת פסיכואנליזה ותיאוריות של תרבות, ועוסקת בקו התפר שבין הפסיכואנליטי לפוליטי; חוקרת וכותבת על תרבות, פסיכואנליזה ופילוסופיה של העבודה; חברת קבוצת "עוד – לאקאן". עורכת בכירה בהוצאת רסלינג.