בחיבור מחקרי הדן בגישה מהפכנית לטיפול פסיכואנליטי באנשים על סף התמוטטות נפשית, מציע כריסטופר בולאס פרדיגמה קלינית חדשה ואמיצה. בולאס טוען כי המטרה הלא מודעת של ההתמוטטות היא להציג את העצמי בפני האחר כדי שתוכל להתרחש הבנה טרנספורמטיבית וכדי לאפשר הבנה של המצוקה המהותית של העצמי והדרך להתמודד עימה. אם מצליחים לתפוס אותה בזמן, ההתמוטטות יכולה להפוך ל”פריצת דרך”. מדובר באירוע המגלם את הרבדים העמוקים ביותר של המשמעות האישית של האדם, אך נחוצה הבנה מעמיקה כדי לחשוף את משמעותו ולאפשר לחולל את השינוי הטמון בו.

בולאס מאמין כי אשפוז, הישענות גורפת על טיפול תרופתי ופנייה לטיפולים קוגניטיביים–התנהגותיים ודיאלקטיים–התנהגותיים מבטלים כולם את ההזדמנות הזאת. הוא גורס כי יש להציע לרבים מהמטופלים האלה דווקא פסיכואנליזה מורחבת ומוגברת.

ספר זה יעניין אנשי טיפול המאמינים שעבודה פסיכואנליטית רגילה עם מטופלים על סף התמוטטות אינה מספיקה כדי למנוע את המשבר העומד להתרחש. עם זאת, הצעתו המאתגרת של בולאס מעוררת שאלות רבות ובחלקו האחרון של הספר, הבנוי כסדרה של שאלות ותשובות, סשה בולאס מעלה לדיון כמה מהן.

ד”ר כריסטופר בולאס הוא פסיכואנליטיקאי בעל קליניקה בלונדון. ד”ר סשה בולאס הוא פסיכולוג בעל קליניקה בלוס אנג’לס.