מכתבים לקמונדו הוא אוסף של מכתבים דמיוניים מאדמונד דה ואל למואיז דה קמונדו, בנקאי ואספן אמנות יהודי, שביתו המרהיב בפריז משמש כיום כמוזיאון ניסים דה קמונדו, ובו מוצג האוסף הפרטי הגדול ביותר של אמנות צרפתית מהמאה השמונה־עשרה.
 
משפחת קמונדו מקונסטנטינופול, "משפחת רוטשילד של המזרח", שבנתה את ביתה בפריז במאה התשע־עשרה והיתה לפילנתרופית ולאספנית האמנות הבולטת של התקופה, שימשה גם מוקד להתקפות אנטישמיות. מואיז דה קמונדו מילא את הבית ביצירות אמנות עבור בנו ניסים, אך לאחר שהבן נהרג במלחמת העולם הראשונה, הוריש מואיז את הבית למדינה בתנאי שיוקם בו מוזיאון על שם בנו.
 
יתר בני משפחת קמונדו נספו בשואה.
 
אדמונד דה ואל, זוכה פרסי קוסטה וגלקסי היוקרתיים ואחד מגדולי אמני הקרמיקה בעולם, הוזמן לערוך תערוכה בבית קמונדו. לאחר ביקורו בבית, הוא החל לכתוב מכתבים למואיז דה קמונדו. מכתבים אלה הם הרהורים אישיים עמוקים על התבוללות, מלנכוליה, משפחה, אמנות, תהפוכות ההיסטוריה וערך הזיכרון.