קנוט המסון, גדול סופריה של נורווגיה במאה ה־20 וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1920, מוכר לקורא העברי – כמו גם לקוראים רבים ברחבי העולם – בשל רומנים ונובלות כגון 'רעב', 'מסתורין', 'פאן', 'ברכת האדמה' ואחרים. אולם המסון, חלוץ האינדיבידואליזם הסקנדינבי, שהושפע בין היתר מהגותם של שופנהאואר וניטשה, וכן מכתביו של  דוסטויבסקי, שיקע לא מעט ממרצו גם בפן התיאורטי של מלאכת הסופר, היה לרפורמטור הגדול של הסיפורת הנורווגית ונודע כמי שהצעידה אל המאה ה־20 ופתח בפניה את שערי המודרניזם.
 
בספרון זה נדפסים לראשונה בעברית המניפסט המכונן של המסון 'מן החיים התת הכרתיים של הנפש', ולצידו הרצאתו הידועה על 'ספרות פסיכולוגית'. מדובר אפוא בצמד טקסטים ישירים ביותר ופשוטים למדי, הקוראים לשינוי יסודי באופן ייצוגו של האדם ברומן הנורווגי, ובראש ובראשונה באופן הטיפול של הסופר בפסיכולוגיה של הדמויות.