שיריה של יעל גלוברמן רצופים שורות הנשארות בזיכרון. הם משלבים בצורה מרשימה מאוד עוצמה רגשית ודחיסות חושנית של תמונות ודימויים יחד עם איזו חדווה לשונית המתבטאת בטיפול שמח ומתרונן בשפה. משחקי ניסוח מבריקים, עושר צלילי רב, ריתמוס מוסיקלי – כל אלה מתמזגים יפה מצד אחד עם עולם פיוטי רב-ממדים ומצד שני עם הסתכלות מדויקת ומפוכחת, הומוריסטית לפעמים, בתופעות של יום-יום. נילי מירסקי הוֹמלס בַּצפירה כְּשֶׁנִּשְׁמַעַת הַצְּפִירָה שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן, הַקַּבְּצָן חֲסַר הַבַּיִת מֵרְחוֹב הַנְּבִיאִים קָם וְעוֹמֵד זָקוּף כְּמוֹ צֶ'לוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ סוֹף סוֹף נָתַן לוֹ תָּוִים: למְֶשֶׁך שְׁתֵּי דַקּּוֹת מְהַדְהֵדוֹת הוּא אֶחָד מִכֻּלָּם, יֵשׁ לוֹ מָקוֹם יֵשׁ לוֹ חֶדֶר בָּאָבְדָן הַלְּאוּמִי. ספריה הקודמים של יעל גלוברמן: רומן: מנענע את העץ (כנרת, 1996) שירה: אליבי (הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (הליקון לשירה חדשה, 2007) קבצי תרגום: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (קשב, 2007) שיעורים ברעב: מבחר משירתה של אן סקסטון (קשב, 2015) כתב היד לספר מפת חצי האי זכה בפרס אקו"ם לשנת 2018