למה הרמתם את הספר הזה מהמדף?
למה הפכתם אותו והתחלתם לקרוא את מה שכתוב מאחור?
הרמתם ספר ואתם קוראים. זו תוצאה. ואם כך, יש כנראה גם סיבה, לא בטוח שאתם יודעים מהי. בכל מקרה, כך אנחנו מניחים: לכל תוצאה צריכה להיות סיבה. בחוף יש גאות, בכביש יש פקק, לילדה יש עיניים כחולות, עץ אחד צומח מהר והשני לאט. למה? את התוצאות אפשר לראות, אבל את הסיבות לא תמיד קל לזהות.
 
הנתונים עלולים לבלבל אותנו. האם יש קשר בין עלייה בפשיעה לבין עלייה בצריכת הגלידה? האם יש קשר בין עישון לבין תחלואה בסרטן? בשני המקרים יש מתאם (קורלציה). כשאוכלים יותר גלידה, יש יותר פשע. כשמעשנים יותר, חולים יותר. אך מתאם לא תמיד מעיד על סיבתיות. במקרה של הגלידה אין סיבתיות. במקרה של העישון יש סיבתיות. לא קל להוכיח את זה. בכלל לא קל להוכיח את זה. אלא שאי אפשר להבין את העולם לעומקו בלי לזהות קשרים מורכבים של סיבה ותוצאה.
 
יהודה פרל הוא מדען פורץ דרך, ממובילי מהפכת הסיבתיות שטלטלה את המדע. את תהליך הלמידה של התהליך הזה הוא מתאר כטיפוס שקדני בסולם. בעולמם של בני האדם הבנה סיבתית היא עניין מהותי. בעתיד היא תהיה המפתח לקפיצה בעולמה של הבינה המלאכותית.
 
דיינה מקנזי הוא מתמטיקאי שנעשה מחבר ספרים זוכה פרסים, שמתמקד בכתיבה על מדע.