עֶרֶב־עֶרֶב בָּא בֶּן־גּוּרְיוֹן לִרְאוֹת מָה שְׁלוֹם הַשְּׁתִיל שֶׁלּוֹ. לִפְעָמִים בָּאוּ אִתּוֹ יְלָדִים מֵהַנֶּגֶב שֶׁבִּקְּרוּ אוֹתוֹ בַּצְּרִיף הַקָּטָן שֶׁבּוֹ הוּא גָּר. "אֵיךְ הַשְּׁתִיל שֶׁלְּךָ יִגְדַּל בְּלִי גֶּשֶׁם?" הֵם שָׁאֲלוּ, וְהוּא עָנָה, "הַגֶּשֶׁם יָבוֹא. סַבְלָנוּת. בַּנֶּגֶב צָרִיךְ הַרְבֵּה סַבְלָנוּת."
 
הַשְּׁתִיל הַקָּטָן צָרִיךְ לִשְׂרֹד בַּמִּדְבָּר, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ לֹא צֵל וְלֹא מַיִם; בַּיּוֹם נוֹשֶׁבֶת רוּחַ חַמָּה, בַּלַּיְלָה כְּפוֹר מְכַסֶּה אֶת הָאֲדָמָה, וְשִׂיחַ קוֹצִים רַבְרְבָן שֶׁצּוֹמֵחַ לְיָדוֹ לֹא מַאֲמִין בְּכוֹחוֹתָיו וְקוֹרֵא לוֹ "חַלַּשְׁלוּשׁ".
 
הַאִם הַשְּׁתִיל הַקָּטָן יַחְזִיק מַעֲמָד וִיגַלֶּה אֵיזֶה עֵץ הוּא עוֹמֵד לִהְיוֹת בְּלֵב הַמִּדְבָּר?
 
 
 
 
 
הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּתַרְגֶּמֶת אֲבִירָמָה גּוֹלָן וְהַמְּאַיֶּרֶת רֹתֶם טֶפְּלוֹ מְסַפְּרוֹת לַגִּיל הָרַךְ, בְּמִלִּים וּבְצִיּוּר, אֶת סִפּוּר עֲלִיָּתוֹ שֶׁל דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן לַנֶּגֶב דֶּרֶךְ מַסָּעוֹ שֶׁל שְׁתִיל קָטָן עִם כּוֹחוֹת גְּדוֹלִים. 
 
"פֹּה טוֹב — כִּי פֹּה מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְיֵשׁ לִיצֹר הַכֹּל מֵחָדָשׁ," כָּתַב בֶּן־גּוּרְיוֹן לַיְּלָדִים שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ לָמָּה עָזַב אֶת תֵּל אָבִיב. "אֵין שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִלְּהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית."
 
עֵץ בַּמִּדְבָּר הוּא פְּרִי שֶׁל שִׁתּוּף פְּעֻלָּה עִם הַמָּכוֹן לְמוֹרֶשֶׁת בֶּן־גּוּרְיוֹן.