פעמיים בחופש או סתם בסוף שבוע אני נוסע לישון אצל סבא בתל אביב. "קרידו", סבא פותח את הדלת ואת הידיים, ואז מועך אותי בחיבוק חזק. "בוא נלך לים, נונו", אני אומר אחרי שאנחנו נפרדים מאימא ואבא.
 
בדרך לים סבא פוגש חברים ומדבר איתם בשפה שמביאה ניחוחות ממחוזות רחוקים, אבל דווקא מזג האויר הלא צפוי מפגיש את הנכד עם סבא כמו שלא הכיר קודם לכן.
 
עצים מצפים לגשם הוא סיפור על קשר בין סבא לנכד, על קבלה ואהבה דרך שורשים של שפה ומוזיקה.