צמא, ספר השירה ה-14 של אמיר אור, מדבר ברובו מפי פרסונות נשיות וחוקר פנים שונות של הנשי. זהו משל קיומי המגולל את סיפור הנשמה; לאחר שניתקה ממקורה, מושא ערגתה, היא עושה את דרכה בחזרה אליו בגן השבילים המתפצלים של החיים. בזו אחר זו מתגלות הדמויות שבשירים כגלגולי חייה של הנשמה הצמאה, המבקשת לשוב ולהתאחד עם אהובה, באינספור דרכים של תעייה וריחוק, געגוע, תשוקה והתמסרות.
 
אמיר אור, יליד תל אביב 1956, פרסם עד כה 13 ספרי שירה ושני רומנים. שיריו פורסמו ביותר מ-50 שפות וזיכו אותו בפרסים בינלאומיים יוקרתיים רבים, ובהם פרס זר הזהב 2020, מדליית הומרוס האירופית לשירה ואמנות, פרס אטלס השירה האירופי, פרס שאבְּדה־גוּצְ'הה, פרס אֶוּנוֹמי ופרס ויניציוּס.