ילדה בת עשרים נוהגת הביתה. היא הורגת אדם.
 
תאונה, ספרה השירי של נטע-לי משיח, מתאר בפרגמנטים, בשברי זיכרון מהודקים ומדודים, אחר חווית תאונה טראומתית.
 
מילותיה של נטע-לי משיח מאפשרות התבוננות מעמיקה בפצע הארעיות, ממנו נובע גם חיבור נצחי בין הפוגע והנפגע. בכתיבה לופתת היא מותחת ופורסת את התאונה שנמשכה רק שניה אחת, על פני עשרות רבדים.
 
הספר בנוי מחמישה שערים ומתאר תקופות שונות בחייה של נטע-לי משיח. היא נוגעת באובדן, בילדות, במורכבות האהבה, במוות, באלוהים ובסליחה.
 
תהליך כתיבת הספר אפשר חיבורים בין שברי הטראומה, העניק מילים למה שאי אפשר היה לספר.
 
מניסיונה הטיפולי והאישי של נטע-לי הכתיבה משמשת לריפוי והיא מקווה שהקריאה בספר תעניק מילים עבור כל מי שזקוק להן.